אני חושבת שבהחלט אפשר להכתיר את העוגייה הזאת לאחת המפורסמות והטעימות בעולם.
כמו כל מתכון שאני לא טעמתי את המקור שלו, עשיתי עליו מחקר מעמיק טרום הכנה ראשונה.
וגיליתי שאלפחורס כמו שאנחנו מכירים אותו עם הקוקוס, זה בכלל לא כזה נפוץ. והרעיון של אלפחורס הוא עוגית סנדוויץ’. זה לא מחויב להיות עם ריבת חלב בפנים, וגם לרב בארצות דרום אמריקה הוא מגיע בציפוי שוקולד.
רב המתכונים לאלפחורס דיי דומים וההבדל ניכר בכמויות של המצרכים שאמורים לתת לכם את העוגיה הכי פריכה והכי נימוחה.
האמת שאני מודה שהאלפחורס הקנוי הכי טוב שאכלתי עד היום, היה האלפחורס של ארומה, אבל אחרי שמכינים לבד גם הוא לא משתווה לטעם של העוגיות האלה.
שימו לב, שעל מנת שעוגיה באמת תהיה נימוחה, אין להשתמש בחלבונים במתכון, גם אם אתם משתמשים במתכון אחר והוא כולל ביצה שלמה, השמיטו את החלבונים והמירו בחלמון נוסף. עם החלבונים שנשארים לכם, אתם יכולים להכין נשיקות או את העוגיות האלה.
העבודה עם הבצק לא קלה, ויש להקפיד שהוא תמיד יהיה קר על מנת להקל על העבודה.
כמו כן, אם תקפידו על ההוראות כאן, זה באמת ממש לא נורא.
מבחינת זמן ההכנה, הבצק דורש קירור של כשעתיים – אפשר לקצר תהליכים ולשים אותו במקפיא למשך חצי שעה (ניסיתי גם וגם, ולא שמתי לב להבדל).
הכנת הבצק עצמו לוקחת פחות מ 10 דקות (אפשר להכין גם במיקסר, אבל בשביל 10 דקות ללכלך את המיקסר? יקח לכם יותר זמן לשטוף אותו..) והאפיה בכלל פחות מ 6 דקות. ככה שאם אתם חושבים על זה מראש, זה בהחלט לא הרבה עבודה.
לגבי מילוי ריבת החלב, ניסיתי את כל הדרכים האפשריות: 2 כפיות, כפית אחת ואצבע ושקית זילוף. שקית זילוף התגלתה כהכי יעילה ומהירה והכי פחות מלכלכת את הסביבה. גם אם אין לכם שקית זילוף (אפשר לקנות חד פעמית ב 1 ש”ח) אפשר להשתמש בשקית אוכל עבה יחסית (אתם ממש לא רוצים שהיא תתפוצץ עליכם באמצע הזילוף – מנסיון), למלא אותה בריבת חלב, לעשות חור קטן באחד הקצוות ולזלף בכיף.
אלפחורס
הריבת חלב הכי טובה, היא זאת שמגיעה בצנצנות זכוכית. אם מקור הצנצנת הוא גם מארגנטינה אז מה טוב.. הקפידו לעבוד עם ריבת חלב שהיא בטמפרטורת החדר ולא מהמקרר, על מנת שהיא תיזלף בקלות רבה יותר.
לא חייבים להיצמד למילוי ריבת החלב, זה טעים גם עם נוטלה ואני בטוחה שגם עם עוד מילויים אבל אני לא ניסיתי...
כמו כן, אנחנו לא אוהבים קוקוס בבית, לכן העוגיות שלי לא מצופות קוקוס, אבל אתם בהחלט יכולים לצפות אותם בקוקוס או ללכת על המקור ולצפות בשוקולד.
אני אוהבת את האלפחורס בגודל ביס, ולכן אני משתמשת בקורץ עוגיות עיגול קטן (כ2.5 ס"מ קוטר) - אם אתם משתמשים ביותר גדול שימו לב שזמן האפיה יתארך. גם לא חייבים להיצמד לצורה - אפשר גם לבבות, פרחים, כוכבים ובקיצור, מה שבא לכם....
חשוב מאד לא לאפות יתר על המידה, אחרת העוגיה תאבד מהייחוד שלה ויהיה להם טעם של סתם עוגיית חמאה רגילה (לא שזה רע, אבל זאת לא המטרה).
בפעם הראשונה שאתם מכניסים אותם לתנור פשוט תעמדו ליד התנור וברגע שהן נראות יבשות מלמעלה, זה הזמן להוציא אותן - אם אתם רואים שהן מתחילות להשחים מלמטה, אז פיספסתם את המומנטום - אבל לא נורא בנגלה הבאה בטוח תצליחו!
מרכיבים:
- חמאה - 100 גרם רכה במיוחד אבל לא מומסת
- חלמונים - 3
- אבקת סוכר - 100 גרם
- קורנפלור - 150 גרם
- קמח לבן - 100 גרם
- אבקת סודה לשתיה - חצי כפית
- ריבת חלב - כחצי צנצנת
אופן ההכנה
- מערבבים את החמאה עם אבקת הסוכר
- מוסיפים את החלמונים ומערבבים לעיסה חלקה.
- בקערה נפרדת מערבבים יחד את הקורנפלור, הקמח והסודה לשתיה.
- מאחדים בין התערבות ומערבבים (עכשיו כבר עם היד) עד שמתקבל בצק אחיד ודביק (מאד).
- עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר למשך שעתיים לפחות (או כחצי שעה במקפיא).
- מחממים תנור ל 180 מעלות.
- מוציאים את הבצק מהמקרר, מחלקים אותו לרבעים משאירים רבע אחד והשאר מחזירים למקרר.
- שמים על משטח העבודה נייר אפיה, עליו את רבע הבצק ומכסים בנייר אפייה.
- מרדדים את הבצק (כשהוא בין 2 ניירות האפיה כמו סנדוויץ') עד שהוא בעובי של כ 2-3 מ"מ (דק).
- מוציאים את הנייר אפיה העליון, וקורצים עיגולים (או כל צורה אחרת) במרחק של כ2 ס"מ אחד מהשני (לא מזיזים אותם וחשוב שיהיה מרחק על מנת שלא ידבקו באפיה).
- אחרי שקרצנו את כל עיגולים, מוציאים בזהירות את השאריות בצק שבין העיגולים. אם בשלב זה הבצק כבר רך מדי וזה קשה לעשות זאת, הכניסות את הנייר אפייה עם הבצק והעיגולים עליו כמו שהוא למקפיא למשך כדקה - לאחר מכן, הבצק יצא בקלות רבה.
- מעבירים את הנייר אפייה עם העיגולים לתבנית אפיה ומכניסים לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות.
- אופים את העוגיות עד שהן נראות יבשות מלמעלה אבל לא משחימות - כ5 דקות.
- מוציאים מהתנור ומקררים
- מסדרים את העוגיות בזוגות, מזלפים עליהם ריבת חלב, מכסים בעוגיה נוספת ומועכים מעט.
בתאבון!
2 Responses to אלפחורס