מי שאי פעם טעם את הקציצות של אמא שלי, טען בפה מלא (במלוא מובן המילה) שאלו הקציצות (עוף) הכי טעימות שאכל אי פעם!
אלו קציצות הדגל של אמא שלי. ואני אוכלת אותן מאז שאפשר היה לאכול אוכל מוצק (כלומר… כמעט 30 שנה, אבל מי סופר…).
בילדות, אוכל של בית זה כמעט כל מה שאכלנו, אז זה היה נראה לי טבעי לגמרי וקציצות הכי פשוטות ונדושות שיש.. רק כשהתבגרתי הבנתי עד כמה הקציצות האלו טעימות, מיוחדות ושאין כמותם באף מקום (לפחות אני לא ראיתי).
וכך גם חשבו כל חברינו (שלי ושל אחי). כל מי שהיה בא אלינו אחרי הבית ספר, וכבר יצא לו לטעום מהקציצות האלו, ישר היה שואל אם יש קציצות עוף של אמא שלי.. בד”כ היה. זה פשוט היה מן מאכל כזה שיש תמיד בבית, במקרר. והסיבה לכך פשוטה, הן מאד פשוטות להכנה, הן טעימות מאד (ואין ילד שלא אוהב אותן), הן גם זולות (חזה עוף טחון כמרכיב עיקרי) והן גם מחזיקות מעמד מצוין במקרר וטעימות גם אחרי חימום (וגם אחרי הקפאה).
כשהתבגרתי, ועברתי לגור לבד, זאת הייתה קופסת האוכל הקבועה שהייתי לוקחת מאמא כשהייתי באה לבקר (בכל זאת, הייתי סטודנטית, למי היה זמן לבישולים??).. הייתי לוקחת קופסה ענקית של קציצות, מכניסה אותה לפריזר, וכל יום מוציאה 2-3 (4-5) קציצות, מכינה איזה פחמימה מהירה (אורז/ פתיתים) ולוקחת לעבודה..
ואחרי שכבר התפנה לי הזמן והתחלתי לבשל לבד.. איכשהו הן נשכחו.. ויצא שעד השבוע, בחיים לא הכנתי אותן לבד… 😐
לפני כשבועיים, חברה (שטעמה את הקציצות של אמא שלי עוד מתקופת ימי הלימודים) ביקשה ממני את המתכון.. ביקשתי מאמא שלי את המתכון, ראיתי עד כמה שהוא פשוט והחלטתי שאני חייבת להכין!! יצא טעים טעים!!
לכל התוהים “מה אוכלים אותן ככה?!? בלי רוטב?!?”
אז כן.. אוכלים אותן ככה… בלי רוטב… כמו שניצל… שניצל אתם אוכלים בלי רוטב? אז על אותו העקרון.. גם הטעם דומה.. רק בהבדל קטן.. שזה טעים גם אחרי חימום, לא מתייבש ובקיצור ממש טעים…
ואם יש לכם ילדים שעושים בעיות עם אוכל (אבל לא רק כמובן)… תנסו את זה.. זה עובד!!
קציצות עוף
חברה שלי כשהכינה את הקציצות, אפתה אותם במקום לטגן, ולפחות בתמונה זה היה נראה אותו הדבר בדיוק, אבל אני לא טעמתי, אז לא לוקחת אחריות... 🙂
אם מחליטים לטגן, חשוב מאד להחליף את השמן בין "נגלה" ל"נגלה". ממש לשפוך את כל השמן שנותר במחבת (אפשר גם לשטוף עם זרם מים קרים (בלי ספוג ונוזל כלים ובלגן) ולנגב בעזרת מגבת נייר. להוסיף שמן שמן חדש ולחמם. 2 סיבות לכך - אחת, אמא שלי טוענת שזה ממש לא בריא לערבב שמן חם עם שמן קר ומה שנשאר במחבת אחרי הטיגון הראשון, לא מספיק לטיגון השני. והשניה, היא אסטתית - כך הקציצות לא "תופסות" את השאריות מה"נגלה" הקודמת, וכולן נראות יפה באותה המידה..
מרכיבים:
- בשר עוף טחון - 500 גרם
- לחם לבן - 4 פרוסות לחם לבן ללא הקרום
- בצל - 1 בצל בינוני
- שום - 2 שיני שום גדולות
- ביצים - 2
- מלח - 1 כפית מלח
- פלפל שחור - לפי הטעם
- פירורי לחם - לציפוי
- שמן קנולה - לטיגון
אופן ההכנה
- בקערה גדולה שמים את הבשר עוף הטחון
- בקערה אחרת שמים את הפרוסות לחם ומרטיבים אותם במים היטב (שיספגו טוב את המים)
- סוחטים היטב את הלחם ושמים בקערת הבשר.
- מגרדים את הבצל על החלק הדק של הפומפיה ומוסיפים לבשר
- מגרדים את השום על החלק הממש דק של הפומפיה (זה עם החורים הבולטים) ומוסיפים לבשר. חשוב מאד לגרד ולא לכתוש, זה הופך את השום למשחה.
- מוסיפים ביצים, מלח, פלפל ומערבבים היטב. התערובת צריכה להיות נוזלית למדי, אם היא נראית סמיכה ממש, אפשר להוסיף כף שמן קנולה.
- על צלחת אחרת שמים פירורי לחם
- שמים שמן בנדיבות במחבת גדולה ומחממים על אש בינונית
- לוקחים כף מהתערובת ומעבירים לצלחת עם הפירורי לחם, בעזרת הידיים מגלגלים אותה בפנים עד שכל התערובת מכוסה בפירורים (כמו שניצל).
- כשהשמן חם, מעבירים בזהירות את הקציצה (עם הידיים) לתוך המחבת. וחוזרים על הפעולה עם שאר התערובת.
- כשהקציצה הופכת להיות לבנה בצדדים וזהובה מלמטה, הופכים ומטגנים עד שהיא זהובה גם מהצד השני.
- מוציאים לצלחת עם נייר סופג.
מומלץ להגיש עם פירה אבל טעים עם כל תוספת שתרצו, ואפילו ככה סתם בסנדוויץ'.
בתאבון!
